סיכום סיבוב II

  
יחד עם הגשמים האחרונים של החורף המרשים שהתרגש עלינו מסתיים לו גם הסיבוב השני.סיבוב שהתחיל בדפיקות לב ומחשבות על עונת הירידה מסתיים לו במקום שישי בתוספת חיוך ותיקווה להמשך.
 
אז בואו נסכם לנו בכיף את מה שהיה לנו כאן...
 
המבאס
ללא ספק בתואר המפוקפק הזה זכה כל העניין הזה של הפציעות.
קרופורד לשלושה חודשים, קרפלס חודש וחצי, אסה וויטינגטון גם למשהו כזה, אריאל נבון במקרה ברך, דוראנט סקוט עם קרסול.
אם שנה שעברה חשבנו שהגענו לשיא עם הסיפור הזה של הפציעות, השנה ללא ספק החבר'ה מצליחים ליפול כמו זבובים ולהגיע ל"שיאים" חדשים.
טפו-טפו. קרופרוד עוד מעט חוזר. נבון וסקוט רק פצועים בקטנה.
ואסה?...לא יודע מה איתו. מקווה לטוב.
GOD: די עם העניין הזה בבקשה.
 
המשחק
שמונה הפסדים רצופים ספרנו לפני נהריה.
יצא צו 8 לאוהדים ו – 150 הגיעו למלא את היציע ולעשות הרבה רעש בעיר הכי צפונית בליגה.
W ענק עם שלשה גדולה של מילר בשניות הסיום ומהלך הגנתי מנצח נתנו את האות להתרגשות גדולה ואפילו קצת דמעות של מתח שהתפרק.
משחק שנזכור לעוד הרבה שנים קדימה.
 
המצטיין
יסלחו לי כל השחקנים שעברו ימים לא פשוטים וקורעים את הישבן למען הסמל והמועדון אבל מבחינתי המצטיין של הסיבוב בכלל יושב בנחת על הקווים.
כל מועדון אחר היה נפרד מהמאמן ואולי גם מכמה שחקנים אחרי 8 הפסדים רצופים.
לא בגלבוע-גליל. לא אצלנו. לא אצל חיים אוחיון (מצטיין הסיבוב שלי).
מנהיגות. קור-רוח. חזון – דוגמא ומופת לאיך צריך מועדון ספורט להתנהל.
ואתם יודעים מה...לא רק מועדון ספורט. בימים של פוליטיקה צרה וחסרת אופק. הלוואי שהיו לנו אנשים כמו חיים גם בניהול המדינה האהובה שלנו.
 
המהלך
ניצחון ראשון והירואי על האדמה האשדודית.
סקוט מעלה לנקודה לנו מהקו. ג'וש קרטר מוביל התקפה אשדודית במטרה לנצח את המשחק אחרי שפול סטול כבר מזמן במקלחת בעזרתו האדיבה של ספי שמש.
שוכי מתגנב מאחורי קרטר כמו במבצע של קומנדו הימי וחוטף לו את הכדור.
ניצחון דחוק וסופר חשוב עם מהלך הגנתי נפלא של הקפטן.
 
ההזוי
תגידו קארמה. תגידו סגירת מעגל. מה שבטוח הסיפור עם הביקור הקצר של דייסון בגן-נר זוכה באוסקר על היותו "הזוי העונה".
טראש טוק עם שוכי – עברה בלתי ספורטיבית ראשונה  לזר ההרצלייני.
עימות עם אסה שלנו ומילים מיותרות לשופט – עבירה בלתי ספורטיבית שנייה. אליה דייסון הוסיף גם בעיטה לשלטי הפירסום בדרך לחדר ההלבשה.
בהפסקה בכלל זה נהיה מוזר ברמות עם משהו לא ברור שקרה במקלחת ומעורבות של מד"א.
נו טוב...בקרוב שידור חוזר...יהיה מעניין תבואו.
 
המביך
משהו במסע לאילת יוצר תחושה של טיול שנתי מפנק. אולי זה הים, אולי המדבר, השמש החמימה, ההרים האדומים.
משחק מנומנם שלנו במחצית באילת הפך לקריסה במחצית השנייה ולהפסד צורב.
ותודה על ההתאוששות המהירה עם ניצחון על ראשון שמחזיר את החיוך.
 
המרשים
1,600 אוהדים ממוצע צופים בגן-נר לעונה הזאת (בינתיים). 15% עלייה מהעונה הקודמת ו – 40% עלייה בהשוואה לזאת שלפניה.
תודו שזה נתון מספרי מרשים.
אבל זה הרבה יותר ממספרים מה שקורה בגיזרת האוהדים.
בהרבה עבודה קשה של מיטב אנשינו הקבוצה והקהילה היום מחוברים ומלאי תשוקה ואהבה זה לזה.
את ההשפעה של גלבוע-גליל מרגישים היטב במועדון הכדורסל אבל לא רק.
הקבוצה היום יותר מתמיד מהווה מגדלור חינוכי-תרבותי-ספורטיבי  – ללא ספק מודל לחיקוי וגאווה לנו בגלבוע (ובגליל).
כיף להיות שייך לכזה אירגון.
תודה לכולנו.
ושרק נמשיך ליהנות ביחד ולתמוך אחד בשני גם אם יהיה קצת קשה.
שיהיה סיבוב שלישי מצוין והלוואי שנזכה שוב לפלייאוף.
אדום עולה !