אין הנחות

 
עוד הפסד שבו לא היינו במשחק. הפעם לאילת הלוהטת שנתנה משחק מעולה.
בחצי הראשון זה עוד היה קרוב בזכות חדירות לסל שעשו את העבודה אבל במחצית השנייה האילתיים המחוברים סגרו חזק בהגנה ואנחנו ביום חלש מחוץ לקשת (3 מ 25) נראינו חסרי אונים.
מה שעבד מתחילת השנה פתאום בשבועיים אחרונים נראה הרבה יותר קשה.
אין משחק ריצה, אין אנשים על הפארקט לכדורים אבודים, אין חטיפות, אין מסירות מתוחכמות וגם הזריקות מסרבות להיכנס.
מקבוצה שקולעת מעל 90 נקודות למשחק נפלנו לאזור ה -70 מה שלא נותן לנו סיכוי רב מול היריבות שסוגרות פערים ומשתפרות.

 
ישבנו ביציע בסוף המשחק כמה חברים והחלפנו רשמים.
שוב התפעלנו מהפעילות הקהילתית המרגשת – הפעם זה היה אירוח ילד חולה סי.פי. והזדהות עם מאבק הנשים נגד אלימות. וגם כמובן ניתחנו את הסיבות להפסד המבאס – קרפלס שחסר, מילר שפתאום לא מפוקס, שוכי בחצי אנרגיות מכרגיל, קרופורד באיבוד ביטחון קל, אסה שעדיין בהשתלבות, קלי עם הגנה לא מספיקה.
אחד הוותיקים בחבורה סירב להתרגש.
"חברים, זה ככה כל שנה. תמיד יש את הירידה הזאת. זה קורה לנו וזה קורה לכל הקבוצות בליגה. לא לדאוג יותר מידי, החבר'ה יחזרו לעצמם בקרוב."
הלכתי הביתה והסתכלתי על הטבלה ובאמת מצבנו עדיין טוב. קרובים יותר לצמרת מאשר לתחתית.
התעודדתי אבל בכל זאת שאלתי את עצמי אם אנחנו לא עושים קצת הנחות לעצמנו.
איך לקבל הופעות חלשות כמו שראינו בשני המשחקים האחרונים? איך לקבל את ההגנה הרפויה שלנו עוד מתחילת העונה? איך לקבל שאנחנו קבוצת הריבאונד החלשה בליגה?
רוצים להיות במקום אחר – לא עושים הנחות לעצמנו !!!
 
שמעתי את בן אלטיט ושוכי מתראיינים לרדיו "כל רגע" ושמחתי להבין שגם הם חושבים ככה.
גם הם בקולם מודים שצריכים להיות הרבה יותר טובים, שצריך לעבוד קשה ולייצור שינוי.
למזלנו יש לנו את המאמן הטוב בליגה אז אפשר לסמוך שככה באמת יהיה.
 
ואם השחקנים לא נותנים לעצמם הנחות אז בטח ובטח שגם אנחנו לא ניתן להם.
וגם לעצמנו לא נוותר.
גם כשקשה באים לתמוך ולעודד, גם כשפחות כייף נרשמים להסעות בגשם ובקור.
משחק גביע לא פשוט לפנינו מול חיפה ואחרי זה משחק חוץ מאתגר בראשל"צ.
 
אמונה חברים, אמונה.
וכמובן בלי לתת לאף אחד הנחה...