ניצחנו עוד לפני שהמשחק התחיל....
 
גיא דותן מושבת, אוראל עם יד אחת ואנחנו עם שני הפסדים רצופים לפני שכפר-סבא נחתו פה.
את הלחץ שלפני המשחק הרגישו עד המחלבה בתל-יוסף.
משהו בביטחון העצמי שצברנו מאז תחילת הליגה קצת נשבר והתערער.
אוי ואבוי שנפסיד כי אז יש מצב לחזור למאבקי הרביעייה הראשונה כשעפולה וב"ש נושפות בעורף.

אבל חברים, כשראיתי את החמישייה שהעלה המאמן אריאל נחתי לי על כיסא הפלסטיק הקבוע בשורה הרביעית בנחת והנאה.
"את המשחק הזה כבר ניצחנו" מלמלתי לעצמי בסיפוק.
ולא בגלל שידעתי שג'יסון סיגרס חזר לפורמה, ושוכמן יקח אחריות, ופיטשון ידאג שלא ניפול וטרי יבוא כמו לכול משחק.
פשוט ראיתי את טל יזרעאלי נרגש כולו עולה בחמישייה.
חיפשתי בעיניים את לירן ויניקור (האיש היקר שעל מחלקת הנוער) לראות אם גם אצלו יש חיוך, הסתכלתי על הילדים שמשחקים כדורסל אצלנו ובשבילם גלבוע-גליל זה חלום, נזכרתי בילד שהוביל את בי"ס עמק חרוד לזכייה המדהימה בליגת בתי הספר.
ושוב מצאתי את עצמי ממלמל לעצמי "העתיד כבר כאן.."
 
אז יזרעאלינו לא נתן את משחק חייו וגנב את ההצגה, הוא לא הבריק במיוחד ואפילו איבד פה ושם כדור אבל הוא נתן הגנה ולב, הראה כמה ניצוצות של חוכמת משחק בהתקפה כמו שהוא יודע ועזר לקבוצה להשיג ניצחון סופר חשוב שמחזיר אותנו למקום הראשון.
והיה יפה לראות את הפירגון של החבר'ה לטל – שוכמן עם מילות עידוד אחרי איבוד כדור, טרי מפרגן אחרי חדירה ואסיסט של יזרעאלי, הספסל דוחף ומעודד, וכמובן... אנחנו בקהל.
 
ומכאן אנחנו ממשיכים בכול הכוח לנסות ולסיים את הליגה במקום הראשון ולהתחיל את הפלייאוף,  שיהיה ללא ספק מותח ומעניין.
 
וטל יזרעאלי ?
שימשיך לעבוד קשה ולחכות בסבלנות להזדמנויות.
 
כולנו מאחוריך חבר !!!