הניצחון זה לא הכול ואף מילה על פניני
 
טוב לא באמת חשבנו שננצח את מכבי אבל קיווינו בלב פנימה לנס ורצינו מאוד להופיע בצורה מכובדת ולתת פייט.
ואכן כך היה...
 
ערב מרשים ומעורר הערכה של הקבוצה המדהימה שלנו.
החבר'ה השאירו את הלב, הזיעה, הציפורניים והאנרגיות על הפארקט.
היו רגעים שלא היו ברור מי קבוצת ליגת העל ומי שואפת לשם כשכול ריבאונד נלקט מהאוויר על-ידי פיטשון האגרסיבי ודימיטריוס הנחוש, השלשות של סיגרס והובר צללו לרשת, ההגנה שלנו תפקדה מעולה והפנים של המכבים הראו  בלבול ומבוכה.
גיא דותן ברבע שלישי מדהים עוד החזיק אותנו בתמונה אבל ברביעי נגמר כבר הכוח וההפרש טיפס וצמח לעשרים פלוס.
אבל למי בכלל איכפת מניצחון בערב מענג שכזה עם תצוגה יפה על המגרש ועם האולטראס שלנו שנתנו הופעת ליגת על (שאפו חברים !!!)
משחק שייתן אנרגיות ודחיפה להמשך, משחק שהראה שיש לנו את זה ובגדול.
 
ובכול זאת כולם מדברים על מכבי, וכולם מתעסקים בפניני.
אז ברשותכם אני לא !!!
כי למה להשחית מילים וזמן על מי שמרשה לעצמו לזלזל ביריב, למה לתת במה למי שרומס כול חלקה טובה של תחרותיות והוגנות, למה לדבר על מי שאצלו הניצחון מקדש את האמצעים, למה לציין שוב ושוב את מה שגלוי וידוע.
פניני הוכיח מזמן שאיננו ראוי לבמה הזאת אז למה להיות מופתעים ומאוכזבים כול פעם מחדש, למה לדבר על זה כאילו יתכן פה באמת שינוי לטובה.
אם נרשה לעצמנו לעסוק רק בו ובהם הרי שתרמנו את חלקנו לשים אותם במרכז העניינים.
 
ואופס בכול זאת נפלתי לבור הצהוב...(סליחה מסתבר ששנים של תחושה קשה אי-אפשר לשנות בדקה).
 
אז היה שלום ובבקשה על תבוא לי בחלום, כי אני כבר חושב קדימה על המשחק הבא מול רמת-גן/גבעתיים.
המטרה הייתה ונשארה לנצח תמיד במשחק הלאומית הבא.
 
אדום עולה !!!