מלמטה עד למעלה
 
אז הפסדנו לנס ציונה, ונראינו רע, ולא שמרנו, ולא קלענו, והלכנו הביתה עם ראש שפוף, והמחשבות לא טובות, ואי-אפשר להירדם, ולמה זה מגיע לנו, ומה יהיה איתנו, ואיך יוצאים מזה, והאם אנחנו בדרך למטה.
וישנו על זה יומיים, והכאב לאט-לאט נעלם, וחזרנו לעבודה, וחזרנו לאימונים, וחזרו המחשבות הטובות, וגם ההרגשה כבר אחרת וגם מגיעה התחושה שזו רק ירידה פיצפונה בעלייה גדולה.
 
ובשבת באנו לעודד ולתמוך, והבאנו גם עוגה יפה ואת הדגלים וגם התופים והצעיפים, והשתדלנו להיות שקטים בכדי לא להפריע לחבר'ה שהתכוננו לחולונים..
ובשבת באנו לעודד ולתמוך, והבאנו גם עוגה יפה ואת הדגלים וגם התופים והצעיפים, והשתדלנו להיות שקטים בכדי לא להפריע לחבר'ה שהתכוננו לחולונים.
ואז ברק נתן להגיד כמה מילים מעודדים, והצטלמנו והתחבקנו עם כול האהובים המזיעים, והראינו להם שאנחנו איתם לכול אורך הדרך ולא עוזבים, וחזרנו הביתה עם חיוך קטן ותחושה של שינוי אווירה והרגשה שמול חולון תהיה קבוצה ותהיה מלחמה.
 
והגיע יום ראשון האדום, וקמנו עם ההתרגשות הרגילה, וכבר מהבוקר לבשנו את החולצה האדומה, יוצאים כרגיל לעניינים היומיומיים, ובערב מהר-מהר לאולם יוצאים.
וההמונים הסגולים גם הם באים, והם בהחלט נותנים הופעה ביציעים, ואנחנו אולי קצת נראים מעטים מול רבים, אבל זה לא ממש מפריע לשיר החקלאים.
 
והמשחק מתחיל, ואנחנו מיד רואים שהפעם התמונה תהיה שונה, שהפעם החבר'ה באו בגישה הנכונה, וברנדווין דופק כבר כמה שלשות ויאנג תוקף את הטבעות, ושגב הצעיר עם כמה ריבאונדים איכותיים וגם שש נקודות בדיוק בזמן שאנחנו צריכים, והחולונים לא מוותרים, וההם צמודים-צמודים.
ואחרי המחצית באה הבריחה הקטנה, וגוד'ס תופר שלשה מהפינה, והחיוך מתפשט על הפנים, והשירה עולה מהיציעים, אבל אז הסגולים מצמצמים חזרה, ואז שוב משהו אצלנו קפא.
 
והרבע האחרון מותח במיוחד, והיתרון די עובר מצד לצד, והמתח עולה, והמתח גואה, וברגעים האחרונים החבר'ה שלנו מדהימים, והתקפה של חולון בדיוק בשיוויון וחטיפה נפלאה של מנקו וגם מסירה למתפרצת של יאנג שלא מהסס ועולה לשמים ומניח קלות הכדור לסל כשבשעון רק חמש שניות.
ועדיין זה לא פה נגמר, וחולון בניסיון אחרון עוד מנסה לכפות הארכה ואולי אפילו לדפוק שלשה, אבל הגנה מדהימה בדיוק בשנייה הנכונה בכדי שווילסון יקטוף הכדור בידיים וכולנו נשאג יששששש חזק עד שמיים.
 
והיינו רק לפני שבוע הכי למטה, ועכשיו אנו שוב למעלה, ואיזה כיף וכמה זה נפלא והלוואי שננצח את אילת במשחק הבא, ואיזו עונה משוגעת וכמה צריך עצבים חזקים עם החבר'ה שלנו הצעירים, ולפנינו עוד אתגרים רבים, כנאמר "מעולם לא הבטיחו לנו גן של שושנים"...