חולון יומן אירועים
 
שלום חברים אדומים יקרים וטובים, איפה הייתם ומה עשיתם ? איך היה בחגים ? ומה שלום האישה והילדים ?
למי שלא שם לב בטעות בין הסוכה ושימחת התורה התחילה לה הליגה בקול תרועה.
נסענו לפחים וקבלו את תקציר האירועים המרכזיים...
 
שוב החולצה האדומה של המשחקים עולה על הגוף הצנום (וואללה לא עליתי בהיקפים), שוב חברים ישנים וטובים על האוטובוס (טוב שבאתם), נסיעה בפקקי חג הסוכות (לא כיף), אופס איפה צעיף האליפות שמלווה אותי לכול משחק (הפגרה החלידה אותי ללא ספק), אולם הפחים בחולון (שנה אחרונה וטוב שכך), מפגן חולוני ביציעים (יפה לכם !) טקס לחייל גל בסון שנפל ב"צוק איתן" (מרגש עד דמעות...)...והמשחק....
טוב עד כאן, ותודה שקראתם את הטור, ניפגש בשבוע הבא עם תוצאה קצת יותר טובה...
סתאם...לא ברצינות ולא בכוונה כי הרי זאת רק ההתחלה (לה, לה...)
 
קיבלנו תזכורת וניעור קטן על הליגה שלנו ומה באמת עובד כאן.
הליגה של הגארדים הזריזים, ליגת הגבוהים האתלטיים, ליגת האנרגיה המנצחת והשטיקים הקטנים של החבר'ה הקבועים (עיין ערך גוני יזרעאלי).
מהרגע הראשון ראו שהאנרגיות, החיבור הקבוצתי, החדות בהתקפה, בריבאונד ובהגנה בצד של החולונים ואנחנו מאוד-מאוד מתקשים.
אולי זה הלם הקהל של חולון שנתן הופעה, אולי זו התרגשות של התחלה חדשה, אולי עונש קטן על ההשפלה לכפר-סבא (קצת הגזמנו בהפרש לא?!)
ולמרות הכול היה איזשהו רגע קטן ברבע השלישי כאשר עברנו לשמירה אזורית (מישהו אמר דרוקריזם במיטבו ?), רגעים שנגסנו בהפרש ועם קצת יותר ריכוז אולי לא הייתה מגיעה הנפילה חזרה לתבוסה.
הגנה אישית רפויה שלנו, משחק שבלוני בו כול אחד מנסה לבד להציל המולדת, אחוזי קליעה נוראיים תוצאה של בחירת זריקות לקויה  – לא זו דרכנו, ככה לא רצינו לראות את קבוצתנו האהובה פותחת העונה.
 
מאוכזבים ?
האמת, רק קצת...
הערב הלא מוצלח רק הראה שיש עוד עבודה רבה לפנינו.
חס וחלילה שנוריד את הראש וכבר נסיק מסקנות, עוד יהיו ימים יפים של ניצחונות והנאות.
בואו ניקח את השיעור החולוני ונלמד ממנו לקראת יום חמישי מול אילת.
 
אני מבחינתי כבר שמתי את הצעיף הנצחי ליד דלת הכניסה – כזה פספוס לא יקרה בשנית וסליחה בשמי ובשם ההנהלה.
 
אדום עולה ומצפה לראות את כולם ביציע – יהיה כייף !!!