בזמן ששיחקתם
 
הי אתם שם שחזרתם מקוסובו הרחוקה עם אכזבה,
הי אתם עם הפנים הנפולות וההבנה שהפעם הגביע לא יצא.
הסתיימה עוד עונה בלקנית יפה.
מי יודע אם נהיה שם בשנה הבאה...
כן, גם לאחרים מגיע לפעמים,
זאת אמרנו כול השנים.
אחרי הכול אין לנו כוונה להידמות למכבים.
ורצינו שתדעו מה היה כאן בזמן ששיחקתם
רצינו לספר את מה שפה פספסתם.
ביוזמה מדהימה ובתמיכה של טוביה
התכנסנו באולם לצפות בכם שם בגולה.
כול אחד הביא כמה מטעמים,
והכי הרבה היה פיצוחים.
ואז התחיל השידור בערוץ חמש
שסוף-סוף אלינו קצת התייחס.
אחרי כול סל וכול מסירה עולה באוויר קריאת "יש" חזקה.
והבולגרים גדולים,
הבולגרים חזקים,
והם עלינו רוב הזמן מובילים.
 
והדקות נוקפות והחדר הקטן מתמלא בעשרות אנשים.
ילדים מכול הגילים וגם הרבה מבוגרים.
והעידוד קולני
העידוד חיובי.
ובמחצית השנייה בא המפנה והתקווה,
פתאום שיווין 63 פה נהיה.
רק מה לעשות, כמה שטויות ואיבודים
וההם שוב דופקים עלינו סלים.
והפעם הגביע אצל הכחולים.
קצת מבאס אולי אתם חושבים.
 
אז שתדעו אתם עם החולצה האדומה
שלמרות הכול זו הייתה אחלה חגיגה.
ערב אוהדים בגן-נר שהביא לנו המון גאווה.
שוב הוכח שיש בנו הרבה אהבה.
ואפילו ההוא שפעם אימן את הקבוצה הצהובה,
הזה עם השיער האפור והלשון הארוכה
אפילו הוא לא הצליח לקלקל לנו את המסיבה.
 
ומעבר לפינה כבר מחכה המשימה הבאה
מכבי ת"א בהצלבה.
והמשוכה גבוהה ובכלל-בכלל לא פשוטה.
וההוא מהפרשנות ההזויה
כבר סגר הסיפור בלי בושה
לפחות מזל שהפעם לו דרוקר ענה.
ושידע הוא וידעו כולם
שאנחנו תמיד-תמיד עם הראש מורם.
וגם אם פה תסתיים בטעות העונה,
גם אם לא תצלח ההצלבה.
פשוט נארגן לנו שוב מסיבה קטנה.
נשתה, נאכל וניפגש בשנה הבאה...