גלבוע גליל
ברשת:
דף הבית >> תמיר אסטרוגו >> 2013/14 >> פרשננו ביציע המרכזי - מה הסוד שלך אבא?
 
מה הסוד שלך אבא ?
 
"מי באה איתי למשחק בראשון לציון ?" אני זורק לבנות ששרועות על הספה בוהות בעוד תוכנית ריאלטי משמימה של בישול.
"מול מי משחקים ?" שואלת אחת מהן, "מול ראשון" אני עונה, "משחק סופר חשוב".
"אני יש לי חוג בלט" אומרת הקטנה וממשיכה להזיל ריר על עוד מנה "מנחמת" שמתבשלת בטלוויזיה.
הגדולה שכבר איבדה מזמן עניין בסיפור הזה של כדורסל מוסיפה עקיצה קטנה "משחקי בית אני עוד מבינה, אבל משחקי חוץ ?!" היא לא עוצרת ומוסיפה "אתה משקיע המון אנרגיה וזמן בגלבוע גליל, בשביל מה ? מה הסוד שלך אבא ?"
אחרי כזה נאום חוצב להבות כבר חשבתי שאין לי סיכוי איתן אולם באופן מפתיע האמצעית מודיעה "אני אבוא איתך !" – אני מרגיש כמו אחרי שלשה של עמית שמחון וכמעט יוצא לי "יש !!!" ענק (אבל התאפקתי...).
בדרך לראשון דחוסים לנו עשרה חבר'ה בטרנזיט ההסעה אני מהרהר בסוגיה – מה באמת הסוד שלי...מה דוחף אותי להגיע למשחקים? מה גורם לי לתרום מזמני ? מה עושה לי לקחת ללב כל הפסד, ומה מרים באוויר אחרי כל ניצחון ?
מגיעים לבית מכבי אחרי שהווייז משחק איתנו ברחבי גוש דן והמחשבה עדיין מציקה לה, "מה הסוד שלך ?" היא דופקת במוח ולא מרפה.
נכנסים, מתארגנים עם התופים והדגלים, מתחממים, עומדים בהמנון והיא בשלה, חופרת וקודחת ללא הפסקה, מחכה לתשובה.
 
המשחק נפתח בצורה צמודה וקשוחה, ושימחון דופק שלשה שבדיעבד תהיה האחרונה.
גם טישמן חזק בעניינים אבל משהו קורה לו בעונשין.
סימס נאבק בכול הגבוהים בגבורה וקולע עליהם בלי הכרה.
רובינסון וקני טסים כמו סילון והחבר'ה מראשון לא עומדים בקצב.
אנטון נותן מלחמה ורק ג'קסון לא בתמונה.
אבל מעל כולם שוב טוני (הלב) יאנגר בא לתת הופעה - שלשות, ריבאונדים ובעיקר הרבה, הרבה הגנה.
כמו שוער כדורגל הוא עוצר כול התקפה כמעט לבדו, עם הרבה שכל בראש, עם הידיים ולפעמים גם עם הרגליים.
 
וטוני, בתוך כל המתח וההמולה, לוקח לו שנייה קטנה, מתקרב ליציע ומתחיל לעשות פרצופים מצחיקים לבן הקטן והכול-כך חמוד שלו.
וכשהילד עם מכנסי הג'ינס ונעלי הספורט הקטנות, שנראה שקט ושליו בתוך ים הצעקות, האנרגיות ורעש התופים, מחזיר לו חיוך גדול, אז נחתה עלי ההכרה, אז הגיעה התשובה לשאלה המציקה.
הבנתי מה מוביל אותי למקומות רחוקים בשעות לא שעות, הבנתי מאיפה כול האנרגיה וההשקעה האינסופית הזאת.
 
אז קבלו את המסקנה והתובנה של העונה.
עבור יקירים שרואים אותנו אנחנו מוכנים להוריד כוכבים, ההם שמלווים אותנו לכול מקום, תומכים ושותפים, להם מגיע שניתן את כול הלב והאהבה, שנשקיע עד בלי סוף ובהגזמה רבה.
 
הסתובבתי וראיתי לידי את הבת העטופה בצעיף האליפות שלה, שותה קולה ואוכלת נקניקיה בהנאה וכאשר רובינסון דופק שלשה מכריעה אני ליטפתי לה את התלתלים ואמרתי בלב "תודה שבאת איתי מתוקה, את הסוד שלי והאהבה הגדולה..."
 
 
קישורים
מנהלת הליגה - ליגת ווינר
איגוד הכדורסל
בסט בול
ספסל
גלבוע מעיינות
2012 ©  כל הזכויות שמורות להפועל אלטשולר -שחם גלבוע גליל