היה שווה לחכות !!!
 
קבלו סיפור שקרה על באמת.
אי-שם בסתיו, בימי טרום העונה, הצטרף לו אחד השחקנים החדשים של גלבוע-גליל ל"על האש" עם החבר'ה הטובים בגן-נר.
הרבה בירה, סטייקים משובחים ובדיחות מילואים זרמו להם והשחקן הצנוע והיקר עמד בפיתוי.
רק סטייק אחד, קצת ירקות, מים ולא אף טיפת אלכוהול ובזה סגר את פיו בגבורה של ספורטאי אמיתי.
"בחייאת" הם אמרו לו, "תעשו מערוף, רק עוד חתיכה קטנה של בשר בשבילנו", אבל לא עזרו התחינות והבקשות.
גם לא עזרו העקיצות – "תאכל ותהיה דובי גל..."
אפילו אנגלית משובחת, המשובצת ב ח' ו ע' – "איט איז גוד פור יו..." – גם היא לא עזרה.
וכשכלו כל הקיצים נעזרה החבורה גם בנשק הנוסטלגי – "שתדע לך שהאחרונים שאכלו איתנו על האש זכו באליפות".
אבל שום דבר לא הזיז את השחקן העיקש והממושמע, "סורי", הוא אמר בביישנות "מחר יש אימון..."
אין ספק האיש רציני !
וכשהוא נפצע פציעה שהשביתה אותו לחודש וחצי גם אנחנו גילינו אופי, חיכינו בסבלנות עיקשת, חרקנו שיניים למול תצוגות נפל וניצחונות דחוקים.
והסבלנות השתלמה....
 
כבר זיהיתם במי מדובר ???
נכון – ספידי גונזלס של הגלבוע (והגליל), ג'ארדל רובינסון הנמרץ והאנרגטי.
כמו קפיץ שנידרך הוא חזר בעוצמה למגרשים, רעב לכדור ולמשחק, מלא מוטיבציה ורצון להחזיר לקבוצה שחיבקה אותו באהבה וחיכתה לו בסבלנות.
זה התחיל עם משחק חזרה מגומגם בחולון והמשיך בהתפוצצות על החבר'ה הסימפטיים מראשון לציון.
רובינסון עשה סל בכל רגע שרצה ופשוט היה בלתי ניתן לעצירה.
רק הוא היה יכול לעצור את עצמו או עברה בלתי ספורטיבית של תומאס כשהאיש היקר שלנו התעופף להטבעה, במה שהיה יכול להיות מהלך המחזור.
תודו שהיה שווה לחכות !!!
 
והיה שווה לחכות ולראות את קבוצתנו האהובה מוצאת את עצמה בתחילתה של השנה החדשה.
הכדורסל השבלוני והאיטי הוחלף במשחק מהיר, הגנה אגרסיבית שחוטפת, קליעות לשלוש והטבעות, מסירות פנימה והחוצה, פירגונים, החלקות והרבה חיוכים.
ככה צריכה להיראות גלבוע-גליל.
אז נכון, לא הכול מושלם ויש עוד הרבה עבודה לפנינו, עוד נכונו לנו מאבקים צמודים ומותחים אבל יש סיבה להתחבר לקבוצה, יש סיבה לאופטימיות ותקווה להמשך מתוק.
 
ומכאן נקרא לכל מי שזלג מהיציע בשבועות האחרונים לחזור ולתמוך.
כמו שחיכינו לרובינסון בסבלנות, חיכינו גם לכם.
עזבו את הכורסא והטלביזיה ובואו להתחמם בימי החורף הקרירים במקום הכי חם שעושה רק טוב על הלב.
 
חיזרו חברים וחברות לבית האדום בגן-נר – בואו ועזרו לנו למלא את היציעים באהבה אדומה עולה.
 
ונסיים בקטע משירם של סיימון וגרפונקל.... רק שזה לא גברת זה אדון.
"וזה לחייך, מר רובינסון
אלוקים אוהב אותך הרבה יותר משנדמה לך,
אני מרים כוס לחייך, מר רובינסון
גן עדן שומר מקום לאנשים כמוך."

 
כתבות נוספות:
ציפיות לחוד ומציאות לחוד – האומנם ?
כוח עליון