מה שלמדנו באשדוד

 
השעון מראה 22:35 ואנחנו על כביש 6, חוזרים מאשדוד עדיין המומים מהמתח של הדקות האחרונות מורטות העצבים ומההתרגשות מעוד ניצחון גדול. שקט באוטובוס שמסיע את האוהדים בחזרה. חלק מנמנמים. חלק בוהים מהחלון על הגשם שניתז על החלונות. חלק שקוע בנייד, בוחן כל מילה וכל תמונה מסיכום המשחק.
הנהג המסור שלנו מדליק עבורנו את הטלוויזיה. על המסך מרצדת ללא קול אבל עם כתוביות תוכנית מדעית לילדים מאת הטלוויזיה החינוכית ז"ל שמסבירה מהו "ליגר".
"ליגר" היא הכלאה של הטבע בין אריה לטיגריס. חיה מרשימה ביותר וגם נדירה...כמו שוכי שלנו (איזו חטיפה יא-קפטן !!!)
ככה זה ...כל יום לומדים דברים חדשים.
 
אני מהרהר על מה עוד למדנו שם באשדוד.
אנחנו כבר יודעים שאפשר לנצח בכל זמן ובכל מקום אם באים במחויבות ולחימה ובעיקר אם מאמינים.
יודעים גם שההגנה של החצי השני זה מה שעשה את ההבדל מול אשדוד.
לא חדש לנו שיש לנו מאמן גדול שראה שזה לא היום של מילר ונתן לאחרים במה.
כשקלי טוב ווויטינגטון בסגל אז יש לנו את צמד הגבוהים הטוב בליגה גם אנחנו מבינים.
הכרנו את העובדה שפול סטול האשדודי יכול לנצח אותך אבל אם רגע הוא מאבד את זה אתה במצב הרבה יותר טוב.
שהאוהדים שלנו הולכים באש ובמים לכל מקום אחרי הקבוצה בימים טובים ובימים שפחות גם אנחנו תמיד זוכרים (ובכל זאת מרגש כל פעם מחדש).
 
באשדוד הצטרפה לנו תובנה חדשה על אריאל נבון המופנם שלנו.
פה ושם הוא קיבל הזדמנויות ודקות. עד עכשיו לא הצליח להותיר חותם משמעותי.
אבל נבון כשמו כן הוא. הבין היטב את מצבו וחיכה בסבלנות ובעבודה קשה לכל הזדמנות
חטיפה של מומנטום. אסיסט מרהיב בעין עקומה לשוכי שהפך את התוצאה. שלשה קריטית מעל הידיים המושטות של טופלסון.
מהלכים מנצחים בהופעה הירואית ומפתיעה של הרכז הצעיר שלנו.
איך אמרנו...כל יום מגלים ולומדים דברים חדשים.
 
ועכשיו נרגעים קצת ומתכוננים לעוד מלחמה קטנה מול הרצליה שנאבקת על עתידה.
יהיה אש !!! – חייבים את גן-נר באנרגיות גבוהות.
אז תבואו. וגם תבדקו טוב-טוב את הקוצב לב, כי בעונה הזאת אין רגע דל ואין רגע קל.
 
אדום עולה.
אדום לומד (וגם מנצח) רק בדרך הקשה.