היציע המרכזי 44

יש גמר !

ניצחון ענק על ירושלים – זו הייתה המחצית השנייה הטובה ביותר שלנו השנה עם 35 נקודות (!!!) ברבע מספר שלוש.
אלופת המדינה פה ובגדול.


ההכנה המקצועית והמנטאלית של המאמנים, בתמיכת השקט הניהולי הנידרש, גרמו לחבר'ה לשחק משוחרר כאילו הם מול 1,000 צופים בגן-נר ולא מול 10,000 בנוקיה.



 
גוני יזרעאלי (צילום: חן אלוני)
בראבו ליובין את ברק.

אז מה נגיד ומה נכתוב שלא נאמר כבר השנה.
שהשקט הניהולי מאפשר השגים בלתי רגילים, כבר אמרתי.
שהישראלים שלנו הכי טובים בליגה, כבר צויין אינספור פעמים.
שמקל תותח על, נכתב המון אבל תמיד כיף עוד פעם
שגוני יכול להוציא כל יריב מדעתו, תשאלו את טפירו מאשדוד ואת יוגב אוחיון מירושלים (הכל בנחמדות כמובן)
שיבזורי בעל יד מדהימה לשלוש, ראו גם משחקים מול חולון ואשקלון
שפלס שחקן מדהים בהגנה ובהתקפה כבר כתבתי – כנראה שמשהו טוב קורה לאיש מול הירושלמים (שוב הטבעות מהסרטים)
שטוב שקוז'יקרו בצד שלנו ולא נגדנו, זה אחד שרק המבט שלו מפחיד את היריב – כבר נוסח הרבה לפני (ראו ערך בויקיפדיה, "קיר בטון")
שמרקו הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו לפני תחילת הסיבוב השלישי, כבר דוסקס מיד אחרי המשחק הראשון שלו אצלנו.
שקארטר יעיל, שקט ויציב, גם זה צויין פה רבות.
כבר ציינתי שירושלים היא אוסף של שחקנים ולא קבוצה ושחבל על קטש, תודו שגם אתם קצת מרחמים על האיש.

אז באין מה לחדש, הרשו לי לפרוק קצת מהמתח של הערב המדהים שעבר עלינו רגע לפני שידור חוזר של הגמר משנה שעברה....

יייייייייייייש !!!!


ניפגש ביום חמישי בגמר, באים במטרה לנצח ("מי שמאמין לא מפחד")