אין, אין, אין חגיגה
 
 
איזה כיף, סוף-סוף הליגה מתחילה אחרי כל-כך הרבה הכנות – חגיגה לכל אוהד ספורט.
משחק פתיחה בנוקיה, ירושלים מול מכבי, הפועל ת"א חוזרת לבמה המרכזית, אילת וקטש בקאמבק משותף, חיפה עם אולם משופץ ומפואר ואנחנו כמובן.
לכבוד החגיגה לבשנו את מיטב החולצות האדומות, הגענו בזמן בכדי לקחת המנויים ולהתמקם במקום החדש שלנו.
לא שכחנו גם להתאפר קצת ולהסתרק כיאה לישיבה ביציע החדש מול הטלוויזיה.
מוכנים להתחלה מרגשת ומבטיחה.
אבל מה, כלת השימחה, גלבוע-גליל, לא הגיעה בכלל לחגיגה שלה עצמה.
גרין עולה בחמישייה אחרי שרק חתם ובקושי מכיר את הדרך לאולם, ברנר גם הוא הצטרף ברגע האחרון, יבזורי ומיצ'ל וואט בכלל על אזרחי, חסר זר להשלמת הסגל.
מה קרה לנו הקיץ ? - לליובין הפיתרונים...
אז מה הפלא שעל הפרקט ראינו קבוצה מבולבלת ולא מחוברת שאיבדה יותר כדורים מאשר קלעה סלים.
שחקנים מסתובבים על המגרש ולא יודעים את מקומם, חוסר ביטחון וחוסר תיאום מינימלי, הגנה וריבאונד לא טובים והתוצאה תבוסה לחבר'ה הסימפטיים מראשון לציון.
האמת, מזל ששיחקנו מול ראשון, מול קבוצה יותר טובה זה היה נגמר הרבה יותר גרוע.
 
לא כך רצינו לפתוח העונה, מותר ואפילו חובה להתאכזב אבל צריך להבין ולהתרגל שיש כאן קבוצה חדשה שייקח זמן לבנות אותה.
כל מי שעבר מהיציע הישן לחדש צריך גם להתרגל למסעות הכומתה לשירותים ואם בטעות חשקה נפשכם להגיע לקיוסק כדאי להצטייד בכובע ולמרוח קרם הגנה לקראת הדרך הארוכה.
קצת סבלנות חברים, אמנם לא נעים ואולי קצת מביך אבל זה מה שיש כרגע, עם זה צריך לעבוד וביחד נגיע למקומות הרבה יותר טובים.
 
ובכל זאת הצלחתי למצוא כמה נקודות אור בערב העגום הזה.
הצלחנו לעבור את ה – 48 נקודות (לא שוכח עד היום את המשחק ההוא נגד בני השרון...)
יועד בן-יוסף בדקות טובות וגם עם 10 נקודות.
השלישה האנטר, סאנדרס, הייז נתנה תפוקה סבירה בהתקפה
ביום רביעי חוזרים לחגיגה הבלקנית שמאפשרת לשכוח את שהיה ולעבוד על החיבור הקבוצתי.
במגרשים אחרים יש מאבקים צמודים, אפילו בנוקיה היה אחד כזה (פלס "שלנו" עם מפגן שלשות מרהיב) – יש מצב לעונה טובה וצמודה.
 
אדום סבלני הולך הביתה מלא מחשבות ותהיות אבל עדיין עם תקוות ורצונות לעונה טובה לא פחות מהשנים שעברו.
מכאן צריך רק לעלות.
 
כתבות נוספות:
נגמר לו ה"כמעט חופש"
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...