גלבוע גליל
ברשת:


 
 
 
חוויה של פעם בחיים (או פעמיים)
 
רק זכינו בליגה הבלקנית אחרי משחק דרמטי שכמוהו לא נראה כאן עדיין והחבר'ה תופסים אותי לשיחה צפופה.
"עכשיו אתה יושב וכותב" הם אומרים.
תודה לכם באמת...קצת רחמנות...
אני כולי מותש, הגוף עדיין רועד, הלב דופק בקצב גבוה – איך אפשר בכלל לכתוב ?
מחר על הבוקר אני במרפאה בגן-נר לבדיקות שחס וחלילה לא אפספס את ההצלבה מול אשדוד, יש מצב שאצטרך השתלה של קוצב לב.
אבל אתם יודעים מה, צודקים החברים באדום, לכל אחד תפקיד משלו, ולי מה לעשות יש משימה (לא גדולה) בחגיגה הענקית שלנו.
שיהיה...אבל אין אחריות לאיכות.
 
אבישי לוקח איתו את יבזורי ועידו בכדי להניף את הגביע, אתם יודעים על מה חשבתי ?
חשבתי על הרגעים ההם באליפות בנוקיה, אז אמרתי לבנות שלי, תיזכרו טוב-טוב את הרגעים האלו, אלו רגעים שיש מצב שלא יחזרו, רגעים של פעם בחיים.
מי ידע ששוב תציף את הקבוצה ואותנו שמחת זכייה מתוקה ?
שוב רגעים של אושר והתעלות – אוי כמה זה כיף !!!
 
זה היה קשה עד כמעט בלתי אפשרי.
הקבוצה הבולגרית מדהימה והצליחה לשבש לנו את המשחק עם משחק הגנה שלא רואים אצלנו בליגה.
אבל כשכבר חשבנו שנגמר הגיעו רגעים שנזכור עוד הרבה זמן.
3 שניות לסוף, 2 יתרון ללבסקי סופיה לאחר שבצעדים קטנים התקרבנו עד לכדי נגיעה, עברה על פלס, שתי זריקות עונשין – וואו, איזו דרמה.
זריקה ראשונה בפנים – יש ענק ביציעים !!!!!
זריקה שנייה הולכת פנימה בלי לגעת אפילו בחישוק – מדהים, איזה קור רוח !!!
אנשים מסביבי על סף התעלפות ואני מחפש בעיניים את האיש של מד"א למקרה הצורך.
מגיע לפלס רגע התהילה הזה, אחרי שנה אישית ומקצועית לא פשוטה, איזה רגע של התעלות.
ואתם יודעים מי קלע את הסל שסגר סיפור בהארכה, נכון, שוב קורטני פלס.
אני התרגשתי בשבילו.
התרגשתי גם בשביל אבישי עם תואר שלישי, התרגשתי בשביל ליובין שהפך למאמן הצעיר ביותר אי-פעם שזוכה בתואר אירופי, התרגשתי בשביל עידו שעברו 8 שנים מאז שזכה בתואר עם ירושלים, התרגשתי בשביל הצוות הניהולי של הקבוצה שלקח הימור גדול עם הליגה הבלקנית, התרגשתי בשביל שאר השחקנים הנפלאים של הקבוצה, התרגשתי בשביל הקהל המדהים שלנו והתרגשתי גם בשביל הבנות שלי שזכו לחוויה חד-פעמית בפעם השנייה.
הפעם לא אמרתי שזה לא יחזור, לא לוקח יותר צ'אנסים רק נהנה מהרגע.
 
ועוד דבר בקטנה, תודה אישית ממני.
הבת קטנה שלי מרוב התרגשות נעמדה על הכיסא ברגעי המתח ופתאום בלי שארגיש ביצעה כמעט סאלטה לשורה מתחת.
כבר ראיתי את הסיפור שיהיה לי עם אמא שלה...
מזל שלקחנו את המשחק וזכינו בתואר, אחרת באמת הייתי מסתבך.
אז תודה לכם מקרב לב – אוהב את כולכם.
 
 
 
איך ממשיכים מפה לאחר רגעים יפים כל-כך ?
הרצון הראשוני הוא לסגור את העונה המוצלחת כאן ועכשיו, את שלנו כבר עשינו.
אז זהו שלא...
צאו למנוחה קלה בזמן התמהיל הבלתי נתפש שבין העצב העמוק של יום הזיכרון לשמחה הגדולה של יום העצמאות וניפגש ביום שני הבא למשחק ההצלבה הראשון מול אשדוד.
העונה  לא נגמרה ויש עוד משימה גדולה לפנינו – רוצים עוד פיינל פור.
 
אדום עולה, אדום עולה, אדום עולה-עולה-עולה-עולה-עולה
 
כתבות נוספות:
גאווה אדומה
תחושות בטן, עובדות ומה שביניהם
מי מכיר את האיש שהוא קיר
IN YOUR DREAMS …
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

 
מבט אוהד
 
תמיר אסטרוגו:
היציע המרכזי
חן אלוני: טור מהלב
צוד בדיחי:
פרשננו בדרכים
 

 

בואו והצטרפו לפייסבוק גלבוע גליל
   
 
קישורים
מנהלת הליגה - ליגת ווינר
איגוד הכדורסל
בסט בול
ספסל
גלבוע מעיינות
2012 ©  כל הזכויות שמורות להפועל אלטשולר -שחם גלבוע גליל