מסר לליגה:

לנצח את מכבי זה כמו לנצח בריצת 100 מטר.
אתה צריך להתחיל הכי מהר שאתה יכול ולאט-לאט להגביר ...

אז לא הצלחנו לנצח, למרות פתיחה טובה של המשחק וגם של המחצית השנייה.
פלס בעוד יום מוצלח בעבודה (ראיתם איזו הטבעה בסוף המחצית הראשונה !!!), יבזורי ומקל ביום משובח וגם מרקו וקארטר היו שם.
למרות זאת משהו לא שטף, בדקות קריטיות העסק ניתקע ומכבי ניצלו את זה היטב.
כמה שחקנים ממשיכים לא להיות פקטור בהתקפה.
אבל מעל הכל היה זה רבע שני לא טוב בו קלענו רק 8 נקודות וגם הן בקושי, ככה לא ניתן לגבור את הקבוצה הטובה באירופה ובמזרח התיכון.
למרות זאת איזה מרחק היה בין התבוסות הקודמות למשחק הערב, שהיה צמוד ברגעים ארוכים.
גלבוע-גליל בצדק הקבוצה מספר 2 במדינה למי שעוד פקפק לרגע, יצאנו בהחלט בתחושת פספוס, אם קצת יותר ריכוז ניתן היה להוציא יותר.
ואולי נשאיר את הניצחון על מכבי לפעם אחרת, אי שם במאי (עד אז הדרך עוד ארוכה ורבה...)

זה היה גם ערב ציבעוני ויפה ביציעים, הכמעט מלאים.
עידוד מרשים של שני הקהלים, המשך ההתרמה למענו של נתנאל כהן וגם אירוח של משפחת הכבאי דני חייט.
לעומת שנים עברו שבערב כזה היה קשה להשיג כרטיס ומאות נישארו בחוץ, העונה יש מקום לכולם.
ההשקעה באולם מניבה פירות ומוכיחה את עצמה שוב.
רק טוביה היקר שלנו, מה קרה למזגן ???

מכבי כבר מזמן מקום ראשון בליגה ולנו חסר ניצחון אחד להבטיח את המקום השני.
זהו הפסד שלא מעלה ולא מוריד אבל איפשר לשתי הקבוצות להעביר מסר ברור לליגה ולעצמן.
מכבי –"אנחנו מספר אחת ותצטרכו השנה להתאמץ מאד בכדי לדגדג אותנו"
גלבוע-גליל – "אלופת המדינה פה ולא תיתן את התואר בקלות".

אז יאללה חבר'ה, תבלו עם המשפחה בסדר ותבואו, ביד חזקה וזרוע נטוייה, לעשות את העבודה ביום חמישי מול חולון ולהשלים סיבוב שלישי מהסרטים.
חג פסח שמח לכולם.