היציע המרכזי 42

שומרים על הבית


את הערב התחלתי עם חשש מה, האם החבר'ה התגברו על מפח הנפש מההפסד במשחק מס' 2 בחולון, האם תחזור החדות והאיכות שאפיינה הקבוצה עד אותו ההפסד.
הפתיחה הייתה מהוססת משהו – כמעט 4 דקות ללא סל שדה שלנו.
אלא שאז הופיע לו שוב דוגי, החזיר את הצבע לכולם לפנים ואיפשר להתחיל באמת את המשחק.
האיש הזה בעונה פנטסטית ואני אישית כבר לא מתפלא (מקווה שגם אתם לא).

שמרנו על הבית בניצחון בנוק-אואט – שוב הראנו מי באמת הקבוצה הטובה בין השתיים.
יבזורי המשיך את פתיחת המשחק הקטלנית לערב מדהים מהשלוש – 6 שלשות מ 7 ניסיונות.
מקל (שחקן חודש אפריל – שאפו) בשליטה טוטאלית על המשחק וכמעט סיים בטריפל דאבל (11 נקודות, 10 אסיסטים ו 8 ריבאונדים)
גוני בניווט משחק משובח כאשר היה על המיגרש.
קארטר עם נקודות חשובות ברבע האחרון, קוז'יקרו ברבע שני מעולה כמו גם מרקו ברגעים איכותיים הראו שבצד הגבוהים מי פה בעל הבית
קורטני פלס מצא (סוף-סוף..) במחצית השנייה בחזרה את הידית מרחוק
וג'ק מק'ילינטון חיסל את מורן רוט בהגנה במחצית הראשונה.

ההפרש הגבוה קצת מטעה, קל זה לא היה.
חולון שוב הוכיחו שהם קבוצה עיקשת ולוחמת ואחרי מחצית ראשונה גרועה שלהם הצליחו לחזור למשחק ואפילו להתקרב עד כדי 5 נקודות.
ברגעים האלו של צימצום ההפרש נראה שהחבר'ה שלנו איבדו קצת הראש.
ליובין (מאמן חודש אפריל בשליטה מעולה במשחק הערב) דאג להחזיר את כולם לנקודות החוזק ולמצוא את האנשים הנכונים בהתקפה – מכאן הדרך להפרש הגבוה הייתה סלולה.

נקודה ששמנו אליה לב ביציע ששווה טיפול.
אכן צוות השחקנים של חולון קצר ולכן זקוק כנראה למנוחה רבה יותר – אז קבלו טריק.
הקהל החולוני עוצר המשחק לכמה דקות ונותן לחבר'ה שלו אוויר – הערב זה היה בצורת זריקת בלונים ובחולון זה היה על-ידי השלכת חפץ על השופט.
לטעמי זהו אקט לא ספורטיבי ואני מקווה שלא מכוון.
הקהל החולוני נתן הערב בסה"כ מיפגן די מרשים של האהדה לקבוצה שלו, מקווה שהטקטיקה הזו של עצירת המשחק תעלם במשחק הבא.
אולי בגלל זה קוראים להם "השחקן השישי"..

יש עוד מה לתקן לקראת יום ראשון – בעיקר בצד הכדורים החוזרים.
הרבה יותר מידי פעמים חולון זכו בהזדמנות שנייה בהתקפה לאחר לקיחת כדור חוזר, קצת דומה למה שהיה בחולון.

אז מה נבקש ליום ראשון – "רק עוד אחד קטן בבקשה"...
כמו שכבר הבנו כולנו, פשוט זה לא הולך להיות.
האמת שאם נצטרך לחזור שוב לגן-נר לא יהיה אסון, נקבל הזדמנות להיפרד יפה, פה בבית, מהקבוצה המדהימה של השנה (לקראת הפיינל פור ב"ה)