מעיון בכל אתרי האינטרנט במהלך השבוע, עלתה עננה כבדה. רוב הכתבים והפרשנים הימרו על 3:1 לאשקלון בסדרה, ותירצו זאת בכך שאשקלון עשתה סיבוב שני טוב מאד, לעומת הסיבוב הפושר של גלבוע/גליל שסבלה מהמון חוסר יציבות. קטש ראה ושתק ואף אמר בשבוע שעבר – אנחנו נתכונן חזק מאד לסדרה הזו כי זו סדרה לא קלה ולא פשוטה. גם מנכ"לנו חזר לעצמו עם המון מוטיבצית יתר על הספסל, בעיקר בזכות זכיית קבוצת הנוער של הגליל באליפות המדינה.
חזקים בראש
ההכנה הייתה לא רק מקצועית אלא בעיקר מנטאלית. אין ספק שמי שעשה את השינוי מהשבוע שעבר היו בראיין רנדל עם מחצית ראשונה אדירה הן בהגנה והן בהתקפה, ודיון דוואל שחזר מתרדמת החורף שלו עם דאבל פיגר. אלישי ממשיך להיות ה'מלך הישראלי', פארגו נהנה תוך כדי המשחק הקבוצתי, וגם הספסל הוכיח שיש לו מה לתרום עם דקות טובות של גוני ובעיקר מרכוס קאזין.
הסבלנות משתלמת
קאזין שבמשחקים האחרונים מקבל הרבה יותר דקות מוכיח שהסבלנות השתלמה, וגם מוכיח שהביטחון העצמי שלו עולה. נוכחות בצבע, מפגן פיזיות, וגם הגנה אישית מצויינת. חשוב מאד להמשיך לתת לו הזדמנויות שבסופו של דבר גם יוכיחו את עצמן.
לא להירדם בשמירה
היכולת הקבוצתית הייתה טובה, אבל גם לא צריך להיות חזירים. לפעמים הרוטציה הארוכה בסדרה חשובה כדי להכניס כמה שיותר שחקנים לכושר משחק ברגעי ההכרעה. ברור שלא תמיד זה עובד חלק, אבל ניצחון הוא ניצחון גם אם מדובר ב-25 הפרש וגם אם מדובר בהפרש חד ספרתי. הירידה ברבע האחרון בגלל ההפרש הגבוה, ושני פסקי הזמן שלקח עודד כדי להעיר את הבחורים מוכיחה שאסור להירדם בשמירה, ושכל שנייה בסדרה הזו היא חשובה ושחשוב לשמור על פוקוס.
הגוף במעגן, העיניים והאזניים יהיו באשקלון
ביום חמישי אני על הקווים במעגן מיכאל בסדרת גמר סל נשים על הכרטיס לליגת העל. אני את השיעורי בית שלי הכנתי. נקווה שאשקלון ימשיכו עם סדרות החינוך למורן רוט וחבריו, ואילו אנחנו נשפר את עבודת הגמר כדי לחזור הביתה ולסיים את הסדרה כמו שצריך.