מאחורי הסלים – חגי פלק
סיכום המחזור הרביעי

קר שם בחוץ
לא היה נעים לראות השבוע את המשחק בירושלים. מתברר שבאמת קר שם בחוץ, למרות שאנחנו באמצע נובמבר ועדיין לא מרגישים את החורף, אבל הקור היה שם, במחצית הראשונה בה ראינו רק קבוצה אחת – ירושלים של קטש שנראתה כמו גלבוע/גליל של השנתיים האחרונות, ומולה קבוצה באדום שלא היה ברור אם הגיעה למשחק, או נתקעה במלון במעלה החמישה.
חוסר התיאום גם בהתקפה וגם בהגנה בלט מאד במשחק הזה. החוכמה במשחקים כאלו היא לאסוף את הבחורים ולהסביר להם שהמשחק לא נגמר, ושאפשר לחזור לאט לאט. אני מעריך שזה מה שעשה הצוות המקצועי במחצית יחד עם אבישי שמנהיג מהספסל, וגוני שאמנם לא משחק, אבל נוכחותו על הספסל מורגשת תמיד.
חזרה לקרקע
אהבתי את הנחישות בתחילת המחצית השנייה ואת זה שהשחקנים ובעיקר מקל, גרין ומקלינטון לא ויתרו על המשחק. היה חסר קצת יותר פוקוס וקצת יותר החלטות טובות בהתקפה בשביל ממש לנצח, אבל אפשר להגיד שהכיוון הוא נכון. גרין ווילקירסון מתגלים כבאנקר בבחירת הזרים. מקלינטון יהיה טוב, רק צריך לדעת לשפר את קבלת ההחלטות. לא ברור לי מה תפקידו של קרטר בהתקפה כי אם הוא לא מקבל את הכדור, הוא קצת 'תקוע'.
לטעמי אחרי משחק גדול בחיפה, קוז'יקרו היה חסר לי. נראה לי שהוא לא הצליח להיכנס למשחק מאחר והמשחק לא זרם סביבו. מה שכן אהבתי לראות את זה שהוא לוקח אחריות ומעיר לצעירים ובעיקר לזרים על הרשלנות בהגנה. עידו בחור אמיתי שלוקח ללב, ואין ספק שאת השינוי נראה במוצאי שבת נגד ראשון לציון. מי שטורח כל השבוע, מחייך במוצאי שבת..
ותובנות לסיום
אפי מתח את מכבי מחצית.. האם הוא יעקוץ אותנו?
הירוקים מזייפים גם בכדורסל וגם בכדורגל.. כנראה שהכרמל יותר אפור וחום מאשר ירוק..
ג'ימי ארנולד, אלטון בראון.. כנראה שבכל זאת מכבי טועים והסוכנים צודקים..
 
 
כתבות נוספות:

 לרוץ מהר, לרוץ מהר

עדינות זה רק בבלט