סיכום המחזור השני
לרוץ מהר, לרוץ מהר
אין ספק שגלבוע/גליל הסיקה חלק ממסקנות התבוסה בנוקיה. ברוב דקות המשחק ובעיקר במחצית הראשונה שתי הקבוצות ובמיוחד הקבוצה של ליובין הפגינו משחק ריצה של – לקחת את הכדור החוזר, ולהגיע כמה שיותר מהר לסל היריב. לגלבוע הבנוייה בעיקר ממשחק של 4 שחקנים אתלטים ומהירים זה עבד די טוב ברוב שלבי המשחק, מאחר ווילקירסון המשחק בעמדה 4 הוא גם שחקן של 'מגרש פתוח'.
משחק הריצה אמור לעבוד ברוב שלבי העונה עבור גלבוע/גליל מאחר והוא מתאים לה לכפפה ליד בזכות מבנה הגארדים שלה. גם יזרעאלי שיחזור ייהנה מהשיטה, מקלינטון שאוהב את התקפות המעבר בה הכדור מגיע אליו, ורודני גרין – 'קומבו-גארד' לפי ההגדרה, שעד עכשיו מוכיח שהוא מעדיף 'ראן אנד בלגאן' מאשר את הסדר והמשמעת. גם גל מקל אוהב לרוץ זה אנחנו יודעים, רק שאחרי אתמול אנחנו לא יודעים אם זה לטבעת או בכלל לסל היריב..
מי שמשחק לבד – יורד לספסל?
קשה היה שלא להתעלם וגם ארז אדלשטיין שפירשן את המשחק חזר על כך מספר פעמים מחוסר ניצול מצבי היתרון המספרי של גלבוע/גליל. נתתי בשבוע שעבר את הדוגמא לכך עם רודני גרין. גרין לא ייצא טהור, אבל עיקר השאלות מופנות לגל מקל. כאחד שרוב הזמן נמצא על המגרש ורוב הזמן הכדור בידיו לא ברור למה הוא מתעקש שלא לשחרר את הכדור, על אחת כמה וכמה ביתרון מספרי או בהתקפת מעבר. 5 אס' ב-35 דק' הן לא נתון מספק, אם כי לזכותו של מקל ייאמר שהוא לקח רק 7 זריקות. יחד עם זאת הוא לא הגיע פעם אחת לקו העונשין, וזה מסביר הכל.
רודני גרין אולי נבחר לשחקן המצטיין במשחק הריצה הזה מאחר והוא הצליח במשחק הזה לייצר את הדברים שהוא טוב בהם: סלים קלים במשחק המעבר, המון נקודות מיכולת אישית ותנועה לרוחב ולשם שינוי – גם משחק הגנה ולחימה על הכדור. את זה אהבתי ואני מקווה שאמשיך לראות. מה שלא אהבתי זה שגרין גם הירבה לאבד כדורים – היו לו 5 כאלה, וגם הוא כמו מקל חוטא באהבת בדיקת כמה אוויר יש בכדור..
הערה אחת לגבי ההגנה: כאשר כדור מוצא החוצה מהצבע לעבר הגארדים, לא צריך להמשיך לעמוד בקו העונשין ולחכות לחדירה. רוב הסיכויים שתתקבל שלשה על הראש. ועד שהגארדים של גלבוע/גליל (מקל, יבזורי) לא יבינו את זה, קבוצות יחזרו למשחק ממהלכים כאלו..
רוטציה וסטיסטיקה
הקפטן משחק 2 דקות. קזרנובסקי כפי שצפינו משחק 6 דקות ונותן את שלו. התובנה שלי היא לגבי הישראלים. על מקל כבר הרחבתי. מעידו אני לא מצפה בהגנה כי הוא תמיד נותן, אבל עדיין חסרות לי הנקודות שלו מתחת לסל עם הכנסת הגוף והכתף הייחודית לו, או קליעת החצי מרחק המפורסמת שלו שהוא כנראה עדיין חושש לזרוק אותה. במשחק הזה גם היו לו שני מהלכים של 'ללכת ראש בקיר' שלא מתאימים לו.
יבזורי ממשיך לזרוק מבחוץ, אבל כנראה שהקשת בגן-נר או במשמר העמק זו לא אותה קשת כמו באולמות אחרים. לא נורא דוגי, נמשיך לחכות..
תובנות נוספות מהמחזור:
שוב אקוניס ועכשיו גם דן שמיר לא טועים בבחירת הזרים..
תזכרו את השם – אדריאן בנקס בנתניה. כנראה התחליף לפינוק..
חג'ג' ומרקוביץ' באשקלון. פעם הם היו בנבחרת.. עכשיו הם רק עוד שחקני ליגה. מי היה מאמין?
מכבי בליגה זה לא מכבי ביורוליג, אבל ביום ראשון יש משחק עונה נגד ירושלים – קטש שוב חוזר לנוקיה. יהיה מעניין.
שבת שלום..  

 

  מאמרים נוספים: 
עדינות זה רק בבלט