שבועיים רצופים באירועים היו לנו מאז הניצחון באשקלון ועד ערב האול-סטאר אז ננסה לעשות סדר באירועים.

שבירת המחסום הפסיכולוגי

בניגוד לשנה שעברה, גלבוע/גליל עדיין לא הצליחה לשבור את המחסום הפסיכולוגי של דקות הכרעה. יכול להיות שמדובר בלחץ מנטאלי ונשקלת האפשרות לעבוד על הפן המנטאלי פסיכולוגי עם איש מקצוע. צריך לזכור שמדובר בשחקנים זרים צעירים שזוהי שנתם הראשונה באירופה וחובת ההוכחה מוטלת עליהם.

אין ספק ששובו של גוני יזרעאלי יפחית מהלחץ שיש על גל מקל ודגן יבזורי ויעורר דווקא בעיות טובות ברוטציה של ליובין שבזמן האחרון משתף 11 שחקנים עד המחצית. גוני הוא שחקן של דקות קלאץ' והוא אוהב מאד להיות בעל השליטה בדקות אלו – צריך לזכור כי הוא ומקל כבר שיחקו יחדיו בדקות הכרעה. מה שיהיה שווה לבדוק הוא שיתוף הפעולה של השחקנים הזרים עם גוני בזמן אמת ולא רק באימון.

מנחוס העולות החדשות

כדאי לראשי הקבוצה לבדוק החלפת מזוזות, או לחילופין לשים בתיק התלבושות והתרופות איזה שום או חמסה כדי לנחס את מחסום 'העולות החדשות'. בעונה שעברה זכורים הפסדים בחוץ לנתניה במסגרת רבע גמר הגביע וגם בליגה, ואילו השנה הייתה זו אשדוד שגנבה משחק בגן נר וגם את העלייה לחצי גמר הגביע. נקווה שנהיה בנוקיה באפיזודה אחרת.

זה שעולה וזה שיורד

קלעי ניחן  בביטחון שניתן לו ולפיכך אני חושב שג'ק מקלינטון שגם מתגלה כשחקן עם אופי לוחמני צריך לקבל ביטחון מלא מהצוות המקצועי בדיוק כמו שדגן יבזורי מקבל אישור ירי. מקלינטון הוכיח שכאשר הוא בזון, תרומתו ההתקפית באה לידי ביטוי ומעלה את יכולתו ההגנתית. לא כך הדברים לגבי טיילר ווילקירסון שאם יבין שערכו יעלה דרך המשחק הקבוצתי אז גם המניה שלו תעלה. שילמד קצת מוורן קארטר האצילי. אחרון חביב הוא רודני גרין שהתחרות האישית בינו לבין וויל סולומון במפגן האנוכיות הייתה צמודה. גרין אולי שחקן וירטואוזי, אבל קבוצתי הוא ממש לא ומוטב לשתפו כאשר שום דבר לא הולך ולאו דווקא שיש שטף במשחק.

פרידה מחברים

גם אני כמו כולם התרגשתי מאד מטקס הפרידה מדוואל, רנדל וכמובן עודד קטש שלדעתי לקח לו קצת זמן להתאושש מהרגע הזה. יפה לראות מועדון שיודע להיפרד מגיבוריו בצורה מעוררת כבוד. ביום ראשון יתקים מפגש עם עוד ידיד אמת וותיק – איזייה סוואן שאגב השאיר פה טבעת אליפות שנמצאת איפשהו בגן נר.. אז מי ישתה יין ביום ראשון בלילה?

כתבות נוספות: