הידית מהעמק מכה שוב
 
איזה ערב מלא עצבנות ומתח עבר עלינו מול חולון העיקשת.
כל רגע שכבר נדמה היה שהצלחנו לשבור אותם הם חזרו והעמידו אותנו על טעותנו.
ברגעים מסוימים היה נדמה שאף אחד מהחבר'ה לא יצליח להכניס הכדור לסל מול שמירת האזורית.
במקום להכניס כדור לגבוהים, להניע כדור בסבלנות המשיכו להפציץ מכל טווח ולהחטיא.
אנחנו ביציע זזנו באי-נוחות ובתחושה שהינה או-טו-טו בורח לנו עוד משחק בית.
אבל אין מצב שהיינו מפסידים בעוד ערב נפלא של דגן יבזורי – 7 שלשות !!!
 
אם נחזור אחורה לקיץ שבו כל הקבוצות ניסו להתגבש, משום מה דגן מצא לו מקום חדש דווקא בחולון.
משהו שם לא הסתדר ולשמחתנו כולנו האיש עם הידית חזר אלינו הביתה.
השנה יותר מתמיד יבזורי הוא שחקן משמעותי, כזה שמנצח לנו משחקים.
השלשה האחרונה, 35 שניות לסיום, היתה מדהימה (וסליחה לביתי הקטנה שמרוב התלהבות, כאשר הרמתי ידיים בשמחה, כמעט והכנסתי לה אגרוף...)
אז היו כבר שתי תצוגות שיא מול אשקלון והתצוגה הערב מול חולון – אז עכשיו לכולם כבר ברור, מדובר באחד הישראלים האיכותיים בליגה.
 
למרות המשחק הקבוצתי הפושר, יצאתי מעודד דווקא מלהסתכל על הדברים הקטנים במשחק עצמו, אותם הדברים שיאפשרו לקבוצה להמשיך ולנצח במשחקים הבאים.
גוני חזר, וכבר הציג השתלבות טבעית וטובה למרקם הקבוצתי – 5 אסיסטים מראים שיש עוד בעל בית שיוריד את העול ממקל.
ראינו את החבר'ה תומכים ועוזרים אחד לשני גם ברגעי המשבר, אבישי אפילו הגדיל לעשות ותרם מסאז' בגב לקרטר ווילקרסון.
ראינו לחימה על כל כדור אבוד והקרבת פאולים לטובת המטרה (ניצחון).
רגע משמעותי כאשר מקלינטון, למרות שלא פגע בזריקות, חטף כדור מול רוברט היית החולוני שכבר ראה בסיום המתפרצת את הכדור נכנס ואת חולון בורחת לנו.
בשבוע הבא מול נתניה צפוי עוד משחק נוקשה וצמוד – גישה כמו שהראתה הקבוצה מול חולון היא בדיוק הדרך לנצח גם ב"קופסל" הנתנייתי.
בליגה של השנה כדורסל יפה לא מנצח משחקים, אבל לחימה והקרבה דווקא כן.
 
תרשו לי לסיים עם מילה קטנה על אוהדי חולון שהפגינו עידוד קולני וצבעוני כתמיכה בקבוצתם.
דווקא בשנים עברו ראינו מהחולונים מפגן לא סימפטי כלפי האוהדים שלנו, והערב שמחנו לראות אותם מתמקדים בדברים אחרים, רוב הזמן דברים חיוביים.
בלשיר, לעודד, לתמוך, כנראה שאין על החבר'ה מחולון – אולי הקהל מס' 1 בארץ בתחום.
אבל תסלחו לי שם במרכז, עליהום על השופטים חייב שיהיה לו גבולות.
מותר למחות על שריקות לא לעניין (לדעתי היו כאלו לשני הצדדים), אבל מפגן עסיסי של קללות אסור שיהיה חלק מהרפטואר.
מי שדווקא מתעקש, נא לעבור לכדורגל, שם מסתבר זה חלק מהעניין.
 
אז בפיתחו של שבוע עם ניצחון כיף לחזור לשיגרת היום.
שיהיה לכולנו שבוע נפלא והמשך עונה מלאה בעידוד חיובי ומפרגן.

כתבות נוספות: