היציע המרכזי 216
 
סליחה ומחילה
 
כבר התרגלנו למשחקים צמודים, כבר נוכחנו לדעת שיש לנו קבוצה של לוחמים שלא מוותרת, כבר הבנו שאין קבוצה שיהיה לה קל מולנו.
זה מסביר למה הקריסה מול נהריה לא הייתה צפויה.
וואו....איזו קריסה זו הייתה – 44 הפרש !!! (כבר היה יותר מחמישים...)
ההפסד הגדול ביותר שלנו מאז ומעולם.
זין בן-צבי פצוע, הלוואי משחק על רגל אחת, נהריה קבוצה גדולה ועמוקה והתוצאות שלהם עד עכשיו יכולות להטעות, האפקט הידוע שמגיע אחרי ניצחון גדול מול מכבי ת"א, חנוכה וכריסמס.
הכל נכון, אבל תסלחו לי, אין כאן תירוצים והסברים לכזאת תצוגת נפל שלנו.
הגנה שלא קיימת, זריקות הזויות לשלוש, איבודי כדור למכביר, חוסר ריכוז ובעיקר חוסר אנרגיה.
לא מתאים וחבל מאוד שקרה מול 1,400 אוהדים באדום, שנתנו עידוד עד הסוף למרות התוצאה העגומה (כל הכבוד !!!)
 
תמיד ראיתי עצמי כאוהד אבל גם כמייצג בצורה זו או אחרת של הקבוצה.
אז בשמי אני מתנצל בפני מי שהגיע והתאכזב ממה שראה על הפארקט – זו לא גלבוע-גליל האמיתית של העונה הנוכחית.
מבקש סליחה ומחילה מכל מי שראה אותנו ולא האמין למה שרואות עיניו.
אני לוקח אחריות ואעשה הכל בכדי שיום רביעי מול חולון דברים יראו אחרת.
 
מהיום לא אוכל סופגניות, הולך לחדר כושר, קורא שניים-שלושה ספרים, מכבס את הבגדים מהמשחק האחרון להסיר את הכתמים.
מבטיח להגיע עם אנרגיות מחודשות ואמונה בעצמנו.
ואני בטוח שכמוני גם הקבוצה תעשה הכל בכדי שדברים יראו אחרת לגמרי במשחק הבא.
 
אז יאללה גלבוע-גליל, להרים את הראש.
להשאיר את זה מאחור, לשלב ידיים וגרונות, לחזור למה שהביא אותנו עד הלום – אמונה ולחימה.
 
אדום עולה (גם בימים לא טובים( !!!