תכירו את ארז משה הכרוז החדש של גלבוע-גליל

 הרבה שינויים עוברים על גלבוע-גליל העונה בדרכה לשדרג את חווית הצפייה לאוהדים במשחקי הבית. ואין ספק שזה ניכר בכמות המנויים והקהל שעלתה משמעותית השנה.
במסגרת השיפורים והשינויים שצובעים את ההיכל בגן-נר אי-אפשר שלא לפספס את הכרוז החדש של הקבוצה, ארז משה, בעל הקול החזק והאנרגיות הבלתי נגמרות.
שמחים להכיר לכם יותר את ארז ולשמוע ממנו על החוויות שלו מעמדת הכרוז.
 
הי ארז, ספר על עצמך. איך הגעת להיות הכרוז של גלבוע-גליל ?
שמי ארז משה. גר בכפר בלום שליד קרית-שמונה. בן 42, נשוי למעיין ואב לשלושה ילדים מקסימים. ינאי (13), שמשחק כדורגל כבלם בקרית שמונה. מיקה (10.5), שעוד תשמעו עליה כזמרת מדהימה ושוהם הקטנה (3.5). ינאי מצטרף אלי למשחקים בגן-נר.
אני מנהל את מלון גליליון שחיים אוחיון הוא הבעלים שלו. כשהקבוצה שיחקה בכפר בלום הייתי הכרוז כשלוש שנים. אלו היו הימים של קטש כמאמן וכספי על המגרש. שנים מרגשות ומדהימות. בזמנו כינו אותי "היורש של רפי גינת".
כשהקבוצה עברה מהגליל לגלבוע התנתקתי ממנה, אבל בעקבות הקשר שנוצר מחדש עם חיים דרך המלון ,חזרתי בשמחה לעמדת הכרוז שאני כל-כך אוהב. בכלל אני מאוד אוהב ספורט ובייחוד את משחק הכדורסל.
האמת שקצת חששתי בהתחלה. הנסיעות ארוכות ולא ממש ידעתי למה לצפות בגלבוע. מצאתי כאן אנשים מדהימים, קהל מפרגן ודוחף, מלא תשוקה ואהבה לקבוצה. ממש כיף לי בגלבוע. מרגיש המון סיפוק.
 
איך אתה תופס את תפקיד הכרוז במשחק ? אתה מצליח ליהנות קצת גם כאוהד ?
לכרוז יש משקל לא מבוטל בהנאה של השחקנים. הדחיפה והשלהוב של הקבוצה מהווים גורמים משמעותיים במשחק. השחקנים מאוד אוהבים לשמוע את שמם וזה נותן להם דרייב ומוטיבציה.
אני רואה את הכרוז כחלק משמעותי ב"שואו" של המשחק ובחוויה של הצופים. אני מתקשר עם הקהל ביציעים ומדרבן לדחוף את הקבוצה ברגעים הקריטיים. כמובן שהכל חייב להיעשות בתוך החוקים של המקצוע. אחרי סל מותר לקרוא בשם השחקן ולעודד רק עד שהקבוצה היריבה מגיעה לקו מחצית המגרש. מכיוון שאני מכיר את המשקיפים הם בדרך-כלל סולחים לי אם פה ושם אני "קצת" מגזים בלדחוף ולעודד.
בזמן המשחק אני כולי במשימה ולא ממש מצליח ליהנות כמו אוהד "רגיל". אני עסוק בלשדר מה שאני רואה ולתקשר עם השחקנים ועם הקהל. בגלל זה כשמגיע הביתה צופה במשחק מחדש.
אני עושה את עבודת הכרוז בהמון אהבה וכמובן בהתנדבות.
 

מהעמדה שלך, איך אתה מתרשם מהקבוצה שלנו העונה ?
זו כמו קבוצת קולג'. חבר'ה צעירים. קבוצה לוחמת ומחויבת שכיף לראות אותה משחקת. עומדים כשווים מול שווים מול כל קבוצה בליגה שלנו.
כבר מאוד מחובר לגלבוע-גליל. יש לי מדבקה לאוטו וגם צעיף תלוי בעבודה מעל הראש.
לא עקבתי בשנים עברו אבל ממה שאני מבין בינתיים התוצאות טובות מאוד יחסית לעונות קודמות. אני תמיד אופטימי ומבחינתי זו קבוצה לפלייאוף (שמינייה ראשונה) ואולי למעלה מזה.
מול חיפה במשחק האחרון הם התחילו מאוד אגרסיביים והקבוצה שלנו נעלמה. אני מהעמדה שלי נתתי להם ביטחון וגם לחשתי לחבר'ה כמה מילות עידוד. חזרו מעולה למחצית השנייה והשיגו ניצחון גדול.
מאוד התאכזבתי בזמנו מההפסד למכבי ת"א. השופטים קצת תרמו לזה עם כמה שריקות בסוף. היה הפסד קשה.
בבית שלנו, בגן-נר, צריכים ומסוגלים לנצח כל קבוצה. אני אשתדל לתרום מעמדת הכרוז לעניין הזה את כל האהבה והכישרון שלי.
 
ואי-אפשר לסיים את הראיון בלי מילה על חיים אוחיון. מה סוד הקסם של האיש ?
חיים איש מדהים. אדם יחיד ומיוחד במינו. רב פעלים ומעשים. הוא מונע כולו מאידאולוגיה ואהבה לאזור הגליל והגולן - מתוך הרעיון הזה מגיעה גם התמיכה המדהימה שלו בגלבוע-גליל.
חיים הוא אדם שכולו שליחות ואהבה. זכיתם כאן בגלבוע.
ואני זכיתי לנהל את הפרויקט הייחודי שלו, מלון גליליון שנמצא ליד אגמון החולה. המלון כמובן הוא אחד הספונסרים של הקבוצה וגם כבר זכינו לארח את החבר'ה אצלנו כמה פעמים. מדובר בפרויקט תיירותי מהחשובים והמובילים בארץ. יש לנו ליד המלון גם כדור פורח שמעלה לתצפית על הסביבה מגובה 120 מטר ובקרוב נפתח את "אגמון מרקט" – שוק אוכל שמציע אוכל מהאזור שלנו. מזמין את כולם להגיע.