ראיון עם עידן ליבנה – חקלאי (ולא רק בנשמה)
 

את עידן ליבנה, המכונה בפי כולם פשוט "ליבנה", קשה מאוד לפספס ביציע הסופורטס. אנרגיות בלתי נגמרות, מכות על התופים, עידוד אגרסיבי.
דור רביעי לחקלאים בכפר-יחזקאל. כבשים, זיתים, שקדים. "להתקיים מחקלאות זה לא פשוט בכלל. וגם המדינה שמה רגליים לצערנו," הוא מספר. "אני חושב שאנחנו עושים עבודה טובה במשק ליבנה למרות הכל."
"אני גומר משחקים מותש לגמרי. כאילו אני שיחקתי," מעיד ליבנה על עצמו.
הוא אוהד ותיק של גלבוע-גליל. לא מגיע לבד למשחקים. איתו מגיעים גם האבא והאחיין שיושבים מתחת לסל.
"שופטים זה עקב איכלס שלי. קשה לי איתם, " ליבנה מודה. "ואני דואג להגיד להם את זה..." הוא מוסיף בחיוך.
האהבה שלו לכדורסל התחילה עוד בשנות ה-90 כששיחק קטסל. "נידבקתי בחיידק."
אחרי שגליל-עליון זכו בגביע, כמה שנים לפני עונת האליפות המפורסמת ("עונת הדובדבנים"), הוא התחיל לעודד אותם.



כשגליל-עליון היו מגיעים בזמנו לעמק, לשחק נגד עפולה, זו הייתה חגיגה מהולה בפחד. "פחות או יותר הייתי היחיד באולם שעודד את גליל-עליון."
בתור סטודנט גר בקיבוץ גונן. אז גם התחיל החיבור לגלבוע-גליל כשהקבוצה עברה מהגליל. הגיע לכל משחק. שום דבר לא עצר אותו – אפילו לא מבחני סוף סמסטר.
מאז מתמיד להגיע באדיקות לכל משחקי הבית. "משחקי חוץ קצת יותר קשה לי."
נשוי ליובל ואבא למאיה (עם א'), סלע ונעה (בלי ו'). "אצלנו בבית אין צבע אדום," הוא מספר. "יש רק אדום-עולה..."
הילדים עדיין קטנים אז עוד לא מגיעים למשחקים, אבל מכירים כבר את כל המילים של השירים (אחרי קצת צנזורה). בכל בוקר שאחרי משחק הם מתעוררים עם השאלה הקבועה – "אבא, שוכמן ניצח?"
 
אם איזה תחושות הגעת למשחק מול נהריה? גם לך עבר בראש שנפסיד אחרי התצוגות במשחקים האחרונים?
 
שמעתי אנשים מסביב חושבים שנפסיד כמו שקרה לנו הרבה פעמים בעבר במשחקים כאלו. כן, היה קצת חשש אבל מבחינתי הפסד זה לא אופציה. מגיע לכל משחק באמונה שאפשר לנצח.
חשבתי גם על מה שקורה בדרום. היה מצב שיקפיצו אותי למילואים.
לא פשוט כשבדרום רקטות ובצפון כדורסל. אבל ככה זה בישראל. לא חושב שצריך לעצור הכל.
הלוואי שהיה מתאפשר לאנשים בדרום להתאוורר אצלנו עם חוויית כדורסל.
התרגשתי מאוד שהקהל והקבוצה הביעו תמיכה בתושבי הדרום בטקס שהתקיים בהפסקה בין הרבעים. זה היה פשוט מדהים.


 
ניצחון על נהריה במשחק לא טוב שלנו – יצאת מודאג להמשך?
 
היו דקות שנראינו רע. נהריה הצליחו לגרור אותנו למשחק שלהם. אבל בסופו של דבר רוח הלחימה והעדיפות שלנו עליהם הביאה את הניצחון.
רואים ברבע האחרון בכל המשחקים איזה לוחמים יש לנו בקבוצה. לא מוותרים ונותנים הכל על המגרש.
כמובן שיש על מה לעבוד ולשפר אבל כבר ברור שיש לנו אחלה קבוצה.
האמת אני קצת מופתע מהתוצאות עד עכשיו. זה נראה רע במשחקי ההכנה.
בחירת הזרים הצליחה לנו. ארצי נראה מאוד מבטיח ובעיקר השמירה על הסגל הישראלי מוכיחה את עצמה.
אנחנו בכיוון הנכון.

 
ועכשיו חולון...
 
כן...אתגר לא פשוט.
תמיד חוויה להגיע לחולון. לדעתי האולם עם האווירה הכי טובה בארץ. קבוצה מצוינת יש שם גם העונה.
הם ניצחו באירופה את בון אז אני מקווה שיגיעו עייפים.
מפתחות לניצחון הם דיפנס-דיפנס-דיפנס. בעיקר על הרכז שלהם. לשתק את מוליכי הכדור כמו שעשו לבלאט וברתולמיאו. צריך להוציא אותם מהריכוז ומשטף המשחק.
הולך להיות משחק מטורף.
יאללה גלבוע !!!!