שומעים את הקולות 

או-טו-טו זה קורה, עונת 2016-17 יוצאת לדרך ואנחנו בליגת העל אחרי עונה מלהיבה ומסעירה בלאומית, שהסתיימה בטעם הכי מתוק שיש.
לא יודע מה איתכם, אצלי עדיין עוברות צמרמורות בגוף רק מלהיזכר במשחק מס' 5 אצלנו בבית – תענוג צרוף ונפלא !!!
ובקיץ נחנו, בילינו עם המשפחה וגם שמענו את הקולות ...
שמענו שוב את אלא שלא מבינים למה לעלות ליגה ולמה בכלל צריך לרצות ולשחק בליגת העל
שמענו את הקולות הקוראים לא להשקיע כספים שאין בקבוצה
שמענו שיש לנו סגל חלש ושבטוח יורדים ליגה
שמענו שהקבוצה לא מייצגת את האזור
 
ואנחנו שותקים, מקשיבים ויודעים – גלבוע-גליל מגיעה בכל הכוח לעונה הזאת להלחם על מקומה מחדש, גלבוע-גליל מגיעה להראות למי שבטעות שכח שיש כדורסל בגלבוע והמקום הטבעי שלו הוא עם הכי טובים שיש.
.
כן יש חששות, יש תהיות, יש ספקות אבל אנחנו כהרגלנו אופטימיים חסרי תקנה.
ואיך אפשר שלא לקוות רק לטוב כשהקבוצה מחוברת לקהילה כמו שמעולם לא הייתה, כש 6 שחקני המועדון בסגל, כשלקבוצה יש את שוכמן הקפטן הצעיר והמחויב ביותר בליגה, כשג'יסון סיגרס ממשיך איתנו ויביא את האיכויות שלו על המגרש ומחוצה לו לקבוצה, כשאריאל בית הלחמי וניר קפלן (הצוות המנצח) יעמדו על הקווים, כשארצי ימשיך לחבוש את הכובע המסורתי.
והכי חשוב איך לא להיות אופטימיים כשאנחנו בשטח לתמוך ולעודד....
 
והגיעו משחקי ההכנה וכבר רואים פה קבוצה שרצה ונלחמת, קבוצה מאוזנת ומלאה באנרגיות מתפרצות, קבוצה שכייף לראות.
וחיוך קטנטן של תיקווה להמשך אומר לכולנו "יהיה טוב, יהיה טוב, כן..."
 
אז חברים יקרים רוצו לעשות מנוי להצגה הכי טובה בגלבוע (ובגליל), ותביאו אתכם את כל המשפחה והחברים.
 
ונסיים במשפט לכל מי שעדיין שומע קולות....
" פסימיים ואופטימיים בסופו של דבר מגיעים לאותו המקום ... אז למה בעצם לא להיות אופטימי ?! "
 
אדום (שוב) עולה !!!