היציע המרכזי 232
 
שיעור בקבוצתיות
 
בשעת אחר הצהריים של יום שישי, במחזור 30 של הליגה, בדרייב-אין, חזינו בעוד ניצחון חוץ ענק של החבורה הלוחמת שלנו וגם קיבלנו עוד שיעור במשמעות של קבוצה.

 
מול הקבוצה המחוברת שלנו, אבל החסרה מאוד, התייצבה הפועל ת"א הלחוצה והמפורקת.
רבע ראשון ללא הגנות לא הכין אותנו לבאות.
שלושה רבעים של כדורסל שוטף, מהיר, אגרסיבי ויפה לעין.
80-65 לאדומים הנכונים.
 
אמרו כולם שהשחרור של מרפי לא ספורטיבי, אמרו שההנהלה שלנו עשתה מעשה שלא יעשה, אמרו שבלעדיו אין לנו סיכוי.
אז אמרו...
השחקנים, הצוות ואנחנו האוהדים הוכחנו שהקבוצה מעל הכל.
כשיש דרך, כשיש מחויבות, כשיש אהבה אז השלם גדול מסכום חלקיו.
חסר את הלוואי בצבע וגם איגור פצוע - אז גריפין מתעלה, הגארדים לוקחים יותר ריבאונדים, סקוור לוקח אחריות ומנהיגות, שוכמן נותן גוף ונשמה, הובר משחק על רגל אחת ואריאל משדר לכולם שקט ואמונה.
היה תענוג לראות את הקבוצה כך והאמת חבל שהעונה או-טו-טו מסתיימת.
 
נקווה לראות את כולנו מלאי מוטיבציה כך בשלושה משחקים האחרונים – למען הסמל, למען הספורט, למען עצמנו, למען הקבוצה.
 
ומילה אחרונה על אריק גריפין.
בעוד שנה-שנתיים, כשהוא ישחק ברמות הגבוהות ביותר, נוכל להגיד כולנו – "אריק היה פה."
 
אדום עולה !