היציע המרכזי 229 - המסע לירושלים
 
6 בערב. מכל רחבי העמק, הגליל ואפילו מוואדי ערה הם מתכנסים. לבושים בחולצה אדומה. עטופים בצעיף. חיוך על השפתיים.
נכון להם מסע ארוך של שעתיים ויותר עד לעיר הבירה.
הם מחשבים את זמנם לאחור. מבינים שאם המשחק ב 9 בערב יחזרו הביתה אחרי 1 בלילה. מאמץ גדול ללא ספק הם יודעים. אבל אין כוח שבעולם שימנע מהם להגיע ולתמוך בקבוצתם האהובה.
הדרך לירושלים ארוכה. עוצרים בתחנת דלק. הגברים שבחבורה רצים מאחורי המבנה וחוזרים כעבור כמה דקות עם פנים של הקלה רבה. ירושלים אחרי תבוסה לראשון לציון. אנחנו אחרי שני הפסדים קשים וקצת התרחקנו מהפלייאוף. מה יהיה ? כל אחד שואל את עצמו, בעודו מביט מהחלון אל הרי ירושלים החשוכים שמופיעים במלוא הדרם.

 
 
מחצית מסתיימת. משחק מעולה של האדומים מהצפון. סקוורר עם שלשות על הפנים. מרפי בשליטה. קוואלס במתפרצות קטלניות. גריפין עם גגות. שוכמן עם הגנה.
הם מסתכלים האחד על השני בהפסקה. מחזיקים ביד לחמנייה עם נקניקיה במחיר מופקע. ריח של הפתעה אולי ?
עוד הדרך ארוכה....
רבע שלישי נפתח קצת אחרת. ירושלים לוחצת בהגנה וזורמת בהתקפה. פעימות הלב שלהם מתגברות. זיעה קרה מופיעה על המצח. מתפתח משחק צמוד ומותח.
רק שלוש לחבורת אריאל את קפלן כשהשעון מראה על תחילת הרבע הרביעי. למרות התאוששות ירושלמית החבורה האגרסיבית מהגלבוע מראה קשיחות ואופי.
הם ביציע עומדים כבר זמן רב. לא עומדים במתח. לא התרגלו עדיין למשחקים צמודים, למרות שהיו הרבה מאוד כאלו בעונה המרגשת והמפתיעה הזאת.
נדנדת סלים בין ג'רלס הירושלמי וסיגרס. טוב שיש את ג'יסון הם אומרים בליבם, האיש הנכון תמיד בזמן הנכון. 40 שניות אחרונות של משחק. הולוואי מוצא את שוכמן בחצי פינה לבד על קו השלוש. האיש הצעיר לא מתבלבל. "רק רשת". לחברים ביציע יוצא "יששששש" גדול.
עוד היו ניסיונות של הירושלמים אבל זהו זה נגמר. ליי-אפ אחרון של הקפטן חותם את התוצאה.
ביציע הצפוני החבורה מתמוטטת מהמאמץ והמתח. השחקנים באים להודות. חיבוקים. חיוכים. אושר של רגע גדול ותקווה גדולה להמשך.
 
הדגלים מתקפלים. התופים נערמים. הם עושים דרכם חזרה לאוטובוס. מרגישים הקלה ושימחה. מדברים על מה שיהיה ומה שהיה. צונחים בעייפות כל אחד למקומו בהסעה.
עוצמים עין ומרגיעים את קצב הלב.
התחיל לו המסע מירושלים חזרה.
ביום ראשון חיפה.