פרשננו ביציע המרכזי 220 - אילת, לא מה שחשבנו
 
יורדים לאילת, הארץ הרחוקה עם השמש העולה והקניות ללא מע"מ – איזה כיף !!!
 
כבר כשהגענו ראינו שאילת זה לא מה שחשבנו.
רחוק זה לא – רק 4.5 שעות נסיעה נוחה בנוף מדהים.
שמש זה לא – היה קרררררר
ולגבי הקניות מציע שתשאלו את הבנות שלי – אני רק גררתי אחריהן רגליים והוצאתי את הויזה כשצריך.
וגם בכדורסל, לא היה מה שחשבנו.
איפה אילת שבקושי תפקדה מולנו בגן-נר ?!
רק שתדעו שהקטש חיבר קבוצה מאוזנת ואיכותית שמן הרגע הראשון הייתה בשליטה.
לקח לנו חמש דקות להתאושש מהנסיעה והלוח כבר הראה על 15 להם.
החבר'ה האדומים נראו אובדי עצות.
דקות טובות בסוף הרבע הראשון עוד הפיחו תקווה לחזרה שלנו לעניינים, אבל לא ממש.
השופטים הדביקו להלוואי די מהר עברות ומפה כבר היה קשה להתאושש.
משחק שנע כולו סביב ה 10 הפרש הסתיים בתבוסה – התוצאה קצת משקרת.
החבר'ה נתנו פייט.
 
וביציע ? - אתם שואלים.
נרשמה נוכחות יפה של כ 15 אדומים גאים עם הדגל של האולטראס שעשה את הדרך מגן-נר ועם הצעיפים המסורתיים.
תודו שזה יפה לכל הדעות.
עשינו את כל הדרך הארוכה לתמוך בקבוצה וראו על השחקנים והצוות שהם מעריכים את זה מאוד.
בערב שמפסידים בו, זה בהחלט מנחם ומעודד.
ולידיעתכם סיימנו כמובן באיזו מסעדה מקומית – כי אין כמו אוכל טוב להעלות משקל ולשפר את מצב הרוח שהיה קצת שפוף.
 
חברים,
מכאן ממשיכים הלאה למשחק קשה ומאתגר מול הפועל ת"א.
מרימים הראש בגאווה, גם אם ציפינו למשהו אחר מהביקור באילת.
מצפים לאולם מלא ותומך.
 
אדום עולה !!!