הולכים אל הלא-נודע... 
"...בלי לדעת את גורלנו
או מה יהיה
כל אחד מנחש קדימה
עד היכן שהוא רואה"

 
 
עונת 2018-19 עוד רגע נפתחת. אני מתרגש. גם אתם?
 
קיץ של מנוחה ארוכה, מחשבות על מעמד הכדורסלן הישראלי וכמובן הכנות לקראת העונה.
חמישה ישראלים נשארו מסגל השנה שעברה – אסה, קרפלס, שון, אלטיט ושוכי הקפטן. אליהם התווספו אריאל נבון, ארצי וננקין שעלה מהנוער, וגם ארבעה זרים.
ולא פחות חשוב לציין זה את ההמשכיות המרשימה, שלא לומר טבעית, של הצוות על הקווים - אריאל וגיא.
 
מחנה האימונים, משחקי ההכנה וליגת ווינר כבר מאחורינו ועוד רגע מתחילה העונה במשחק חוץ קשה בבאר-שבע.
על גלי ההתלהבות מהפלייאוף של העונה שהסתיימה לה באנו לעונה בתחושה שמה שהיה הוא מה שיהיה. אבל עכשיו ברור לכולנו שיש פה קבוצה חדשה שייקח לה זמן להתגבש.
קאדים בא והלך ובמקומו הגיע וויטינגטון,  קרופורד נפצע, מילר חלה, קלי הגיע מאוחר. אסה כמובן עדיין בחוץ.
נצטרך כולנו סבלנות ואורך-רוח. כולם עובדים קשה להפוך את הקבוצה לתלכיד שיראה את הכדורסל של אריאל, את הכדורסל של גלבוע-גליל – מהירות, לחימה, נחישות.
 
אז למי שההפסדים במשחקי ההכנה עשו לו קצת רע, למי שקצת התאכזב ממה שראה עד עכשיו, למי שכבר הכתיר אותנו כיורדת בטוחה אני רוצה להזכיר את עונת 2012-13.
זו הייתה העונה השנייה של ליובין כמאמן אחרי שהוביל אותנו לסגנות הליגה בעונה שלפני כן.
כל הסגל התחלף. זרים וישראלים הוחתמו פה שבוע לפני פתיחת הליגה מה שגרם לזה שבמשחק הראשון ראינו מסירות לשום מקום וכדורסל רע, שלא לומר מביך.
שבעה הפסדים רצופים היו לנו בתחילתה של אותה העונה.
לאט-לאט הגיע השינוי והתגבשה קבוצה מדהימה שסיימה את העונה עם שמונה ניצחונות רצופים ועם מקום בפלייאוף.
 
אז מה המסקנה?
בכל עונה מתחילים מהתחלה. בכל עונה הולכים אל הלא-נודע. כל עונה והאתגרים שלה. אין עונה פשוטה.
אבל מה שבטוח חייבים-חייבים להגיע חדורי אמונה ואופטימיות לעוד ריצת מרתון שתסתיים אי-שם ביוני.
 
כן חברים וחברות אדומים, צריך לראות רק את החיובי – כי מחשבה יוצרת מציאות.
תהיה פה קבוצה מלהיבה ומרגשת שתראה לנו רגעים יפים. וכן, יהיו לנו גם רגעים שיהיה קשה ומאתגר.
מאחל לכולנו שנהיה בריאים, מלוכדים, צנועים ושיהיו לנו רק חלומות גדולים.
 
באהבה ואמונה אדומה,
אסטרוגו.